אז בואו נודה יצא לנו עוד פרק על גבולות במסווה של "כמה. פעמים. אני. יכול/ה . לבקש. ממך. כמהההה ?"

אז מה עושים כשמבקשים מהם לעשות משהו וזה לא משפיע ? אומרים להם שוב, וזה לא משפיע ("בוא יוצאים לגן. אמרתי בוא יוצאים לגןןן. קח את התיקקק יוצאים לגןןן. נווווו כבררר")

מה קורה כשהם מתנהגים בצורה מסויימת, אנחנו מטפלים בזה, ואז זה קורה שוב. ואז שוב. ואז שוב (לדוגמא: מרביץ לאחותו, אנחנו מטפלים בזה...ואז שוב. ושוב ושוב).

מה קורה לנו בגוף כשהם פשוט לא שמים לנו על הגבול וממשיכים לבדוק את תגובותינו למרות הכל? הר געש.

רונה שיתפה מה קורה לה, ועל משאלת ליבה להצליח להגיב באיפוק במצבים כאלה, וגם איתי הגורו הפתיע וסיפר שמאתגר לו כשברי דורס אותו עם הבימבה וצוחק לו בפרצוף.

איך שומרים על center בסיטואציה כזאת? האם יש דרך למנוע את החזרתיות הזאת מראש? למה לא מספיק לומר פעם אחת? האם יש נזק בלחזור על עצמינו שוב ושוב ושוב ושוב?

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

לאינסטגרם